נאז"פ - עקרונות השיטה

בקצרה: נאז"פ, נוירופסיכולוגיה של אהבה, זוגיות, ופרידה, מציעה שפה שמעודדת שיח עם החלקים העצביים בהיקשרות על שלביה. לפניך קצת הסברי עומק על התהליכים, האפשרויות והמוקדים בשיטה. או במילים פשוטות: מה נאז"פ מאפשרת לך ואילו בעיות היא באה לפתור?

איך נאז"פ תעזור לי?

קישורים למאמר:

מושג מרכזי:

השפה המטאפורית של נאז"פ: נאז״פ משתמשת בארנבת ונחש כאלמנטים מטאפוריים על מנת לאפשר לך להזדהות פחות עם מצבים פנימיים, שהם חלק מה"אני" אבל הם לא ה"אני" כולו. מבחינה מחקרית, שימוש בשפה מטאפורית מקל על זיהוי והתמודדות עם חוסר ויסות בקשר בלי אשמה, ומאפשר יכולת לזהות, לחמול, להרגיע – ולנהל. 

נאז"פ היא שיטה טיפולית אינטגרטיבית לעבודה אישית בנושאי זוגיות, המבוססת על הבנה נוירופסיכולוגית של סגנונות ופצעי היקשרות, טראומות פרה-שפתיות ודפוסים אוטומטיים המוטבעים במערכת העצבים.

מהלך הטיפול וההתפתחות הוא אינדיווידואלי, על אף שנושאי הטיפול הם זוגיות וקשר. העיקרון המנחה במהלך הטיפול הוא עיקרון של אחריות אישית על טיב הקשר שהמטופל מזמן, בוחר או מטפח, ועל פיתוח היכולת לוויסות פנימי עצמאי, ללא תלות בשינוי או בשיתוף פעולה של בן או בת הזוג.

המודל הטיפולי מספק כלים מעשיים לליווי המטופל בכל שלבי החיים הזוגיים: לפני כניסה לזוגיות, בקשר חדש, במערכת יחסים מתמשכת, ובתהליכי פרידה ואובדן של קשר זוגי.

העבודה כוללת היכרות מעמיקה עם פצעי היקשרות והשפעתם על קבלת החלטות, פיתוח מודעות לצרכים ולרצונות האישיים, עבודה עם הנרטיב הפנימי המארגן את תפיסת המציאות, וחיזוק היכולת לבחור בעצמי – מתוך חיבור, יציבות ותחושת ערך – לטובת בניית מערכות יחסים מספקות, תומכות ונינוחות.

המורכבויות שנאז"פ מבקשת לספק להן מסגרת

  • הצפה עצבית (דופק גבוה, דריכות, מחשבות טורדניות) סביב קשר/פרידה, שמובילה להחלטות אימפולסיביות
  • פערי זמן בין מערכות: כאשר התגובה העצבית היא מיידית ומייצרת תגובה, אולם ההבנה הנרטיבית מתרחשת מאוחר יותר – כלים לוויסות והנהגה ברורה יותר של התהליך יאפשרו עיכוב בחירות וביטוי הוליסטי ואינטגרטיבי יותר של המציאות הפנימית
  • בלבול בין אינטואיציה לבין הפעלה עצבית: למשל על סולם דפוסי היקשרות (חרדה/נמנעות), במצבים של חיזוק לסירוגין, משיכה גבוהה ועוד
  • ויסות חיצוני במקום ויסות פנימי: תלות בוויסות חיצוני דרך בן/בת הזוג, לצד קושי בפיתוח מענה פנימי בזמן עוררות, מרחק או פרידה
  • בנייה של זהות נרטיבית סביב קשר רומנטי: ערעור זהות נרטיבית סביב קשר או פרידה, כאשר משמעות, ערך עצמי ותחושת רצף נקשרים בקשר עצמו
  • ניהול יתר של האחר: הפניית קשב עודפת להבנת האחר, מצבו ודפוסיו, כדרך להימנע ממפגש עם הפעלה עצבית פנימית ועם הצורך בוויסות עצמי.
  • חרשות נרטיבית ושיחות "שמיכה": קושי בחשיפה, מסירת טיעונים שאינם מתארים את האמת העצבית והרגשית, הקשבה סלקטיבית על פי הנרטיב השולט, נטייה להיתפס ל"טכניקליטיז" (טיעונים טכניים) במקום לזהות צורך עמוק/פחד עמוק
  • חוסר סגירה נרטיבית: המוח יודע שהסיפור נגמר, אבל הגוף עדיין מחפש השלמה/תיקון
  • ועוד

העבודה בנאז"פ נעשית מול תבניות פרה-שפתיות

כולנו בנינו לעצמנו בשלבים מוקדמים של הילדות, בתהליך לא מודע, תובנות ואסטרטגיות התמודדות שעסקו בקבלת אהבה (כצורך הישרדותי בשלבי החיים הראשונים), ערך עצמי, ביטוי עצמי ותחושת ראויות. דפוסי התנהגות ותובנות אלה מלווים אותנו לאורך כל חיינו ובפרט בקשרים רומנטיים, ומשפיעים במידה רבה על בחירת בן.בת זוג, התנהגות מול קונפליקט, התנהגויות ריצוי אל מול קשיחות, דפוסי היקשרות על סרגל החרדה – נמנעות, ועוד ועוד.
דפוסים אלה טבועים בעצמי הפרה-מילולי שלנו ובאים לידי ביטוי בתגובות עצביות המתרחשות הרבה לפני הרגש והנרטיב. העצמי הפרה-מילולי, המכיל את פצעי ההיקשרות והתובנות המוקדמות בנוגע לאהבה (שוב, כהבטחה להמשכיות, להישרדות) וערך עצמי, הוא חשוב מאין כמותו: הוא מסייע לכל אחד מאיתנו להבין מה נכון לו מבחינה כימית ועצבית. במובן הזה, היכרות עם העצמי הפרה-מילולי, שהמאפיינים שלו עשויים להיות הפוכים לחלוטין מאלה של העצמי הבוגר של המטופל, תשמש מצפן נאז"פי לזיהוי משיכה.

אותו עצמי פרה-מילולי לא יכול להיות היחיד שמקבל החלטות, מפני שההחלטות של אותו עצמי קדום לא לוקחות בחשבון תובנות בוגרות של מערכת יחסים שלווה, יציבה ומספקת. על כן, בשיטת נאז"פ אנחנו לומדים לבצע אינטגרציה בין העצמי הפרה-מילולי ודפוסי מערכת העצבים הקדומים שנטמעו בנו, לבין העצמי הבוגר והמושכל, על מנת לקבל בחירה הוליסטית מתאימה. קבלת החלטות מבוססת שילוב של העצמי הפרה-מילולי והעצמי הבוגר תשמש באירועים כמו:

  • בחירת בן.בת זוג והבנה, מתי נכון לי לשחרר זוגיות שאינה עומדת בקריטריונים של שני חלקי ה"עצמי"
  • ניהול קונפליקטים בצורה שמכבדת הן את העצמי הקדום והן את העצמי הבוגר
  • התמודדות עם דחייה, נטישה, חרדה ונמנעות ושינוי דפוסי היקשרות

 

הדמויות והשפה הנאז"פית

אנחנו עושים שימוש בשפה מטאפורית הכוללת דימויים כמו ארנבת ונחש, על מנת לאפשר הפרדה, הזדהות, ושיח בין החלקים השונים של ה"עצמי". בשפה זו ארנבת היא ייצוג נאז”פי של העצמי הנוירו-רגשי הראשוני, אותו עצמי פרה-מילולי המבוסס על פעילות מערכות קדומות במערכת העצבים; ונחש הוא אדריכל הנרטיב שתפקידו להרגיע את ארנבת (אבל לא בהכרח לתאר את המציאות). חלק מהתהליך כולל זיהוי של ארנבת ויצירת תקשורת מולה, מתוך הבנה שיצירת דמות מסביב להפעלה העצבית תאפשר זיהוי רגע ההפעלה והתמודדות טובה יותר איתו על ידי הקשבה לצורך שעולה, וויסות עצמי ו/או תקשורת ברורה של צורך.

הייחוד של נאז”פ

ייחודה של נאז”פ מתבטא במספר נקודות מרכזיות:

  • שימוש בשפה מטאפורית (ארנבת-נחש) המעוגנת במודלים נוירופסיכולוגיים להבנת מנגנונים הפועלים מול אהבה והיעדר אהבה בקשרים משמעותיים.
  • התמקדות בוויסות כבסיס לבחירה, ולא להפך
  • סדר עבודה שמתחיל ממערכת העצבים וממשיך לנרטיב, ומכבד את הסדר הטבעי של ההפעלה האנושית
  • עבודה אינדיבידואלית על זוגיות, גם ללא בן/בת זוג
  • התמקדות בסוכנות: לבחור מתוך חוויה פנימית ולא מתוך ניהול האחר
  • הבחנה בין חוויה עצבית לנרטיב, ובניית סגירה נרטיבית-עצבית
  • התאמה לשונות עצבית ולמצבי חיים שונים
  • שילוב בין עומק רגשי, בהירות קוגניטיבית ואחריות אישית
  • כלי אבחוני קל ליישום ומגוון דרכים ואפשרויות לעבודה מול התוצאות
  • גשר בין ידע אקדמי (היקשרות, ויסות רגשות, טראומה) לבין עבודה יומיומית
איך מתחילים?

נאז"פ בנויה על מנת לאפשר מסגרת מודרכת של עבודה עצמית – בכל זמן ובכל מקום. ביחד עם זאת, במקרים מורכבים או כאשר עולה הצורך, ניתן לשלב ליווי אישי או השתתפות בסדנאות טיפוליות / לימודיות של השיטה.

כלי נאז"פ באהבה חדשה

איך יודעים שאהבה היא חדשה? איך יודעים כשארנבת דרוכה? איך לומדים וויסות עצמי? איך יודעים אם הקשר הזה הוא מיטיב? איך מכוונים את הקשר?

כלי נאז"פ בזוגיות יציבה

אתם לא מעט זמן ביחד אבל יש דפוסים חוזרים שמפריעים? אוטומטים של התרחקות או התפרצות? רגעים שקשה לשים גבול? נאז"פ יכולה לעזור

כלי נאז"פ לפרידה

מה קרה שם? למה זה קרה לי? האם פספסתי את אהבת חיי? מה למדתי מזה? איך מרפאים לב שבור? מה ארנבת מנסה להגיד, ואיך ממשיכים?