לא תמיד לארנבת יש מחילה מאורגנת לחזור אליה

בגדול, מחילה יכולה להיות באחד מארבעה מצבים:

• מחילה מאורגנת, שבה ארנבת יודעת להירגע כאשר אני מווסת
• מחילה לא מאורגנת: מתרחשת כאשר אני נמצא במצב או בשלב שבו לא ממש יש לי לאן לחזור כדי להירגע, כאשר הגבולות שלי נרמסים, יש אי שקט בחיבורים שלי או אני עצמי נמצא במצב של נטישה עצמית
• מחילה מבוצרת: כשאני לומד להיזהר כל כך מפני כניסה של אנרגיות זרות למחילה שלי, עד שאני נעלתי את הדלתות על עצמי, אני כלוא במחילה שלי ונחנק בה לבד, בשקט. זו מחילה בלי תנועה אנרגטית, ולכן אומנם ארנבת בטוחה שם, אבל היא לא מרוצה, כי היא מאוד בודדה
• מחילת רפאים: כאשר אני מייצא החוצה את שביעות הרצון שלי, שפתאום עוסקת יותר בשאלות כמו "מה הוא מרגיש?" "האם אני נמצא בעולם שלו?" – המחילה שלי היגרה החוצה, ואז אני לא יכול למצוא לעצמי שקט, כי אני חי בעולם שהוא לא שלי, אני רוח רפאים בעולם שהוא לא הגוף של עצמי.

מצב של מחילה מאורגנת הוא מצב הבסיס להתחלת עבודה. במצב כזה, אני מקבל, מעריך ומחפש את מה שגורם לי שקט. ארגז הכלים של ארגון המחילה שלי כולל עשרה כלי עבודה שתקראו עוד עליהם במאמר הזה

כשהמחילה שלי מאורגנת, אני יכול להתמודד עם חוסר ביטחון, עם חוסר ויסות, עם רגעים של אי בהירות רגשית – אבל יש לי את הכלים להרגיע את עצמי ואת הביטחון הבסיסי, שאני אהיה בסדר. מתוך הביטחון הזה, אני מתמודד עם רגעים של חוסר ביטחון בקשר בצורה מאורגנת יותר. גם כשהגוף מופעל, יש בתוכי איזו נקודה שיודעת: אני כאן.

זה אומר שארנבת לא מפעילה אותי. אני לא נעלם, שולח הודעות, קורס או מתקשה לתפקד ברגעים סוערים יותר. אני נותן למציאות לספר לי איך זה מתפתח – מבלי לאבד ביטחון בסיסי (ברור שמצבים כאלה הם לא נעימים לכולנו, הכוונה היא שהסערה לא משתלטת עליי).

כשהמחילה שלי מאורגנת, קשר לא מרגיש כמו מבחן הישרדות מתמשך. הוא יכול להיות חשוב, מרגש, מפעיל, אפילו מטלטל – אבל הוא לא המקום היחיד שבו אני קיים.